ועכשיו: לבנון

הכרזת האו"ם על מלחמת אזרחים בסוריה אינה בעלת משמעות כשלעצמה. אולי זה יחליש את אסד. אך דבר אחד בטוח: סוריה הפכה ללבנון

נדב איל

13/6/2012 4

תגיות: סוריה,לבנון,האו"ם,בשאר אסד,הילרי קלינטון

משפחת אסד תמיד האמינה שלבנון היא מחוז סורי שהופרד במזימה קולוניאליסטית. חאפז אל-אסד נאסף אל אבותיו לפני למעלה מעשור, אך חזונו הגדול מתגשם בדרך נוראה: לבנון לא הפכה לסוריה, סוריה הופכת ללבנון.

לא לבנון של ימינו, כמובן, שם שורר שקט מתוח בין העדות השונות; לבנון של שנות ה-70 וה-80 של מלחמת אזרחים שהיא בעצם מלחמה שבטית ודתית. לבנוניזציה של סוריה: משלוחי נשק סודיים ומעשי טבח המוניים ושורה של אינטרסים שמשחקים בין הצדדים הלוחמים שעוסקים בטיהור אתני.

סוריה, מוקד של יציבות אזורית מאז שנות ה-60, הפכה לביצה שותתת דם. ההיסטוריה הסורית המודרנית נכתבת כעת מחדש, והטראומה הנוכחית תיחשב הפרק האפל ביותר מאז הקמת הרפובליקה.

ההכרזה הרשמית של האו"ם על התקיימותה של מלחמת אזרחים איננה משמעותית כשלעצמה. החוק הבינלאומי לא מתייחס אחרת למדינות שנתונות במלחמה כזו; ממילא המשטר שולט בדמשק וייחשב האחראי למתרחש ברחבי המדינה.

אך קריסתה של המדינה הסורית וההגדרה של הלחימה כמלחמת אזרחים תחזק יותר ויותר את אלה הקוראים לפעולה על פי פרק 7 לצ'רטר האו"ם, פעולה שנועדה "להשיב את הביטחון והשלום לאזור".

משפחת אסד הפכה לנטל בשביל פוטין

החיזוק הוא בעיקר רעיוני; פוליטית, רוסיה וסין ממשיכות לחסום כל פעולה ממשית. הריאליסטים יאמרו שהן רוצות למנוע מסוריה להפוך לעוד אזור השפעה אמריקאית. הצינים יוסיפו: הרוסים והסינים לא רוצים שהסורים ייפלו למלתעות הדמוקרטיה, לטלפיהן של בחירות פתוחות וחופשיות.

יש בזה משהו, אך האינטרס הרוסי נקי מאידיאולוגיה: פוטין אינו חש מחויב למשפחת אסד אישית, ובמובנים מסוימים היא הפכה לנטל עבורו. אך הוא רוצה לשמר מנגנוני כוח קיימים במשטר, כאלה שמבטיחים לו כי דמשק תמשיך להיות אזור השפעה משמעותי עבור רוסיה. פוטין ממשיך לראות את העולם דרך המשקפיים העגומים של קריסת ברית המועצות; מהפכה סורית היא אובדן נכס אסטרטגי.

אמש התברר עד כמה מלחמת האזרחים

הסורית היא משחק מעצמתי. בפעם הראשונה האשימה ארצות הברית את מוסקבה באספקת נשק התקפי למשטר אסד. הילרי קלינטון הזהירה מפני העברת מסוקי תקיפה לסוריה - היא ניסתה למעשה לחשוף פומבית את הבלוף של פוטין ומשטרו, שמגלגלים עיניהם ובמקביל חותמים על עסקאות נשק חדשות עם דמשק.

וושינגטון טרם החלה לספק נשק התקפי רשמי למורדים, אבל היא בדרך לשם, והמשמעויות המתפתחות ברורות: המלחמה בסוריה יכולה להפוך לא רק למרחץ דמים עדתי, אלא גם לקרב שליחים בין-מעצמתי.

במובן מסוים, אנחנו כבר שם. כמויות הנשק הכימי והביולוגי, פוטנציאל ההרג, החשיבות האזורית של סוריה - כל אלה מחייבים מנהיגות בינלאומית שיכולה ומוכנה לפעול להכרעות מהירות. כרגע, אין כזו בנמצא.

הכותב הוא עורך חדשות החוץ של ערוץ 10